הכרעת דין בתיק פ"ל 7613-03-11

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום הכולל שני אישומים של נהיגה בשכרות.

באישום הראשון :  נהג הנאשם ביום 26.2.11 בשעה 05:10 או בסמוך לכך בשד' רוקח הנאשם נהג בשכרות. בדגימת נשיפה נמצאו 675 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף. בניגוד לסע' 62 (ד), 39 (א), 38 (1) לפק' התעבורה ותקנה 26 (2) לתקנות התעבורה.

באישום השני : נהג הנאשם ביום 26.2.11 בשעה 06:05 או בסמוך לכך כשהוא נוהג בשכרות ברמה של 530 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף. הנאשם נהג בשכרות לאחר שהוזהר כי אסור לו לנהוג עד שיתפכח. זאת בניגוד לסעיף 62 (3), 30 א, 38 (1) לפקודת התעבורה ותקנה 26 (2) לתקנות התעבורה ונהיגה בקלות ראש בניגוד לסע' 62 (2) לפקודת התעבורה.

הנאשם כפר באשמה ונשמעו ראיות. בטרם אכנס לבחינת הראיות ברצוני להתייחס להליכים בתיק זה, שאין מדובר בהליך רגיל. הנאשם הודה והורשע ונגזר דינו ביום 29.5.11. לאחר סיום ההליך הוגשה בקשה לבית המשפט לביטול פסק הדין ביום 10.7.11. התקיים דיון בבקשה ביום 9.10.11. הבקשה כללה שתי נקודות, האחת כשל בייצוג והשנייה אי הבנה של ההסדר וקבלת ההסדר תוך מצב של לחץ, כאשר הנאשם לא שקל את השיקולים הצריכים לעניין לצורך קבלת החלטה שקולה.

הטענה של כשל בייצוג נדחתה. אולם, לאור חלוף זמן קצר ביותר, בית המשפט זכר, כי אכן באותו יום בו נערך ההסדר. הרי שהנאשם וב"כ יצאו מספר פעמים מאולם בית המשפט, זאת לצורך הסכמה של הנאשם להסדר. בנסיבות אלו סברתי שאין מקום לכפות את ההסדר על הנאשם ויש לתת לו יומו בבית המשפט. לאור האמור החלטתי לבטל את פסה"ד ולשמוע ראיות בתיק.

לאור כפירת הנאשם נשמעו ראיות בתיק מטעם התביעה והעידו העדים הבאים:

1.         בתיה דדון שערכה לנאשם את הדו"ח הראשון לפיו השוטרת עצרה את הנאשם בשעה 05:10 בבוקר, ביקשה רישיונות ומתוך הרכב בקע ריח אלכוהול חזק. השוטרת שאלה את הנאשם האם שתה? הנאשם טען כי שתה 3 בקבוקי בירה היניקן. השוטרת ביקשה מהנאשם לבצע בדיקת נשיפון, הנאשם הסכים, ביצע את הבדיקה שהראתה אינדיקציה לשכרות. השוטרת ערכה לנאשם דגימת ינשוף ממנה עלה כי נימצא 675 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף. השוטרת דאגה שמתנדב יחנה את רכבו של הנאשם בחניון ללא תשלום. השוטרת הודיעה לנאשם כי חל איסור מוחלט על נהיגתו כל עוד הוא שיכור. הנאשם אמר לשוטרת כי יישן לפחות 5-6 שעות. הנאשם זומן לשימוע. הנאשם שוחרר בשעה 06:20. בתגובת הנאשם בדו"ח נרשם "אני אומר לך המכשיר בטוח יוציא אותי שיכור". "תעשי לי טובה תראי אם את יכולה לרשום דו"ח על משהו אחר, הרישיון נהיגה שלי ילך לאיבוד, זו הפרנסה שלי" "אני מבטיח לך אני הולך לישון עכשיו, אין מצב שאני נוהג ככה אני גם ככה גמור מעייפות, אני למדתי את הלקח".

            בדוח פעולה אכיפה איסור נהיגה בשכרות ת/2 נמצא במאפייני חשד לשכרות כי מפיו של הנאשם נדף ריח חזק של אלכוהול במבחני הביצוע בהליכה על קו הנאשם הסתייע בהרמת ידיים לצדדים לסירוגין. בתחקור חשוד, בשאלה כמה שתה טען הנאשם "3 בקבוקי בירה של חצי ליטר, האמת חצי בקבוק וודקה אבל תרשמי רק בירה".

בחקירה נגדית נשאלה השוטרת עם מי עבדה, השוטרת טענה כי היא אינה זוכרת. השוטרת אמרה שהם עובדים בלילה בזוגות אולם כיון שלא זכרה את האירוע היא אינה יכולה לומר עם מי עבדה, כמו כן השיבה שיש מקומות בהם היא עובדת לבד.

            הסנגור הטיח בשוטרת, כי טענת הנאשם שהיא לא ביצעה את דגימת הינשוף - השוטרת השיבה על כך, שהיא ביצעה את הדגימה.

2.         אפי גולדנברג  - ערך לנאשם את דגימת הינשוף השנייה. הנאשם נעצר ע"י השוטר בשעה 06:05 נכשל בבדיקת הנשיפון. השוטר ביצע לנאשם דגימת ינשוף, שממנה נמצא כי לנאשם 530 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף. הנאשם אמר לשוטר כי נעצר קודם לכן ע"י שוטרת מירקון ונרשם לו זימון לדין בגין עבירת שכרות. בדו"ח פעולה איסור אכיפה  נהיגה בשכרות רשם השוטר, במאפייני חשד לשכרות, כי מפיו של הנאשם נדף ריח חזק של אלכוהול מהפה. במבחן ביצוע, הנאשם עבר בהצלחה. בתגובתו אמר הנאשם כי שתה 4 בקבוקי בירה. הנאשם טען כי נעצר קודם לכן, נדרש לנוח, נח ואז החל בנסיעה.

            בחקירה נגדית טען השוטר כי עצר את הנאשם בכביש 20 לצפון בירידה מרחוב רוקח.

3.         הרצל כהן  -  איש המעבדה שהעיד על תקינות המכשירים במועד ביצוע הדגימות. העד לא נחקר נגדית.

הוגשו לבית המשפט הודעת הנאשם ושימוע שנערך לנאשם.

מטעם ההגנה העיד הנאשם : לדבריו הוא נעצר במחסום, שוטר שאל אותו האם שתה, הנאשם הודה ששתה 2 בירות. השוטר שהיה קצין ביקש ממנו לעמוד בצד. עשה לו את כל הבדיקות, לקח ממנו דגימת ינשוף מספר פעמים. לא ידוע לנאשם מדוע לאחר סיום דגימת הינשוף מסר השוטר את כל המסמכים לבחורה שהייתה במקום וישבה בתוך הניידת. השוטרת מילאה את כל הדוחות באותו רגע נעצר אחר. השוטר עצר אותו ולקח אותו בניידת לתחנה. הנאשם נשאר עם השוטרת. השוטר שהיה קודם לכן חנה את רכבו בחניון, השוטרת נתנה בידו את הניירת, הזמינה אותו לשימוע. השוטרת אמרה לו שעליו לנוח. הנאשם לא חש שיכור, ישב ברכב "הרבה זמן" כשחש בטוב החל בנסיעה, נסע 500 מטר, כאשר הגיע לנתיבי איילון נעצר ע"י שוטר. הנאשם אמר לשוטר כי רק עכשיו נבדק והציג לו את המסמכים. השוטר ביקש לבדוק את הנאשם שוב, והוא נלקח לתחנה שם עוכב מספר שעות עד ששוחרר הביתה.

בחקירה נגדית טען הנאשם כי שתה 2 בקבוקי בירה. הנאשם טען כי ישב כבר במשך 3 שעות, אולם לא חש שיכור, הרגיש טוב ויוכל היה לנהוג. בחקירה עמד על כך הנאשם כי עצר אותו שוטר ולא שוטרת. הנאשם השיב לשאלה כמה זמן ישב ברכב אחרי ששחררה אותו השוטרת? טען הנאשם כי ישב ברכב בין שעה לשעה וחצי. הנאשם טען כי הגיע למשטרה והמתין בין חצי שעה לשעה עד שנחקר ושוחרר.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בחומר הראיות, מצאתי להרשיע את הנאשם בעובדות כתב אישום. הנאשם טען מספר טענות הגנה:

1.         בעיה בלוחות הזמנים, השוטרת דדון עצרה את הנאשם בשעה 05:10 ושיחררה אותו בשעה 06:20. כאשר השוטר אפי גולדנברג עצר את הנאשם בשעה 06:05.

2.         קיימת סתירה בין דו"ח המאפיינים שנערך לנאשם לבין תוצאת המכשיר שנמצא בדגימת הינשוף ברמה של 675 מיקרוגרם לליטר אוויר נשוף. בעוד מדו"ח מאפייני שיכרות עולה כי הופעתו של הנאשם הייתה מסודרת, התנהגות נורמטיבית ומגיב לעניין, במבחן ביצוע הנאשם הצליח ברוב המבחנים ומשכך ניתן להסיק כי הנאשם לא היה שיכור.